המצב הפוסט אנושי

המצב הפוסט אנושי header image 1

פרק 35. עמיתת הוראה: בינה מלאכותית ותהליכי למידה עם ד”ר אורלי פורמן

הפרק עוסק בלמידה בעזרת בינה מלאכותית, מעזרה בלימוד שפה, ועד לשילוב של עוזרות וירטואליות ורובוטים חברתיים בחינוך. כיצד למידת מכונה יכולה לעזור לנו ללמוד את הדבר שהיא הכי מתקשה בו, שפה טבעית? מהו תפקיד המחנכים/ות האנושיים/ות בעידן שבו בינה מלאכותית מעריכה איכות של חיבורים לא פחות ואולי אף יותר טוב ממורים, ויכולה לגלם כל פדגוגיה ולחנוך לכל נער/ה על פי דרכם? ד"ר אורלי פורמן, שמפתחת כיום פתרון הוראה רובוטי לגני ילדים, חושבת שהרובוט החינוכי מייצג תפקיד חדש ויוצר מרחב חדש של אוריינות אדם-מכונה, שלא בא להחליף אף אינטראקציה קיימת. אבל יותר משאנשי הוראה פוחדים שהמכונה תחליף אותם, היא חושבת שהם פוחדים מהצורך להשתנות בעקבות הטכנולוגיות החינוכיות החדשות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 34. קוף אחרי בנאדם: בעלי חיים כסייבורגים עם ד”ר שירה שמואלי

בע"ח תמיד תפקדו כ"לא אדם", כ"אחר", הדבר שכנגדו מגדירים את האדם, ובו זמנית לומדים דרכו על גוף האדם. אבל ככל שהחיה הופכת להיות מודל יותר טוב להתנהגות אנושית, היא הופכת להיות מודל פחות ראוי מבחינה מוסרית להשתמש בו. ד"ר שירה שמואלי לוקחת אותנו למסע אינטלקטואלי דרך ההיסטוריה של יחסי אדם- חיה- טכנולוגיה במדע ובמשפט, ועד למאמצי שימור והחלפת בע"ח באמצעות טכנולוגיה, ומאבקים תקדימיים לשחרור קופים משבי או משמורת על חיות מחמד במשפטי גירושין. בין ההכרה ההולכת וגוברת בכאבם ובזכויותיהם של יותר בע"ח, לבין המשך ניצולם וסכנת הכחדתם, הפרק משרטט את האופק החדש של היחסים בין המינים בעידן שהוא לא רק פוסט אנושי אלא גם פוסט חייתי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 
 

פרק 33. כשהניגודים לא מתנגדים: ניאומודרניזם עם ד”ר יגאל ורדי

הפרק עוסק בשאלה: מה בא אחרי הפוסטמודרניזם? בין הפוסטהומניזם של פירוק הסובייקט האנושי, לטרנסהומניזם של שדרוג האדם למעמד אל, ד"ר יגאל ורדי יצר פילוסופיה ניאו-הומניסטית המכונה ניאומודרניזם. במסגרת זו, המודרנה והפוסטמודרנה הופכים מניגודים לרבדים משלימים, כאשר הקבוע מוכרח להשתנות כדי לשמור על קביעותו, כפי שהדיווש המתמיד שומר על שיווי המשקל ברכיבת אופניים. גם נפש האדם היא הומוגנית והטרוגנית בו זמנית, כשהשפיות והאיזון שלנו הם פועל יוצא של היכולת שלנו לנוע על המנעד שבין פסיכופתיה לאידאליזם ערכי. באמצעות זאת נסביר גם מדוע הבודהא לא יכול להתנער מהאישיות שלו וגם מדוע מרב מיכאלי לא כשלה במוסר כפול כשהביאה ילד בהליך פונדקאות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 32. ללמוד מהניאנדרטליים איך להיות בני אדם עם פרופ’ רן ברקאי

אנחנו חיים בארץ זבת חלב ודבש, וצור. האזור שלנו היה "הארץ המובטחת" והתחנה הראשונה של היוצאים מאפריקה, עידנים לפני המקרא, בזמן האדם הקדמון. במערות הכרמל נפגשו לראשונה ניאנדרטליים והומוספיאנס, ובמערת קסם השתמשו לראשונה באש. פרופ' רן ברקאי יצא לאחרונה בתיאוריה רדיקלית המבוססת על ממצאים ארכאולוגיים, שמייחסת למיני האדם הקדומים הללו חכמה רבה, דת שמאנית שקשורה לבעלי חיים, ופרקטיקות טקסיות של הרחבת תודעה באמצעות חסך חושי. הוא מסמן את הפיל כמחולל השינוי הביולוגי והתרבותי שיצר את ההומספיאנס, ומציע לנו פרספקטיבה על טבע האדם, על מקומנו בטבע, ועל מקור הדתות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 31. כשהאינטרנט מקרטע: על כישלון, טכנולוגיה וזמן עם ד”ר נטע אלכסנדר

מספרים לנו שהחיים הולכים ומאיצים, אבל לא כל הזמן ולא לכולם. יש הרבה מצבים שבהם דווקא האטה מכוונת היא המודל העסקי, אבל לא לכולם יש את הפריבילגיה להאט – שליטה בזמן היא עניין מעמדי, גזעי ומגדרי. כך או כך, פעמים רבות מדי נמצא את עצמנו תקועים בין לבין, כשמשהו שאמור להיות מהיר ורציף נתקע ומקרטע וד"ר נטע אלכסנדר רואה ברגעי הכישלון הטכנולוגי הללו מטאפורה תרבותית עוצמתית וכר פורה לפרשנות. אז אם אתם שומעים פודקאסטים במהירות 1.5 או צופים בסרטון במהירות כפולה, מה אתם מפספסים, והאם זה עדיין אותו התוכן? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 30. מלאכותית ודמוקרטית? פוליטיקה של למידת מכונה עם ד”ר תומר שדמי

אנחנו נסמכים על קבלת החלטות מבוססת בינה מלאכותית ביותר ויותר תחומים, גם במערכות ציבוריות, מתוך אמונה שדאטה ומתמטיקה נעלים על הפוליטיקה האנושית. בפועל, הבינה המלאכותית היא למעשה רק צורת ארגון חדשה של העבודה האנושית: היא מקבלת החלטות על סמך נתוני ודפוסי אותו עבר שממנו רצינו להשתחרר, ובני אדם מקבלים עבורה החלטות ערכיות ופוליטיות במסווה של בחירות טכניות. בפרק זה אנו מראות מדוע אין נוסחת פתרון מתמטית שתוכל להחליף דיון דמוקרטי ומזהירות  שההתעקשות על המיינדסט הזה מסתיימת בדיקטטורה אלגוריתמית

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 29. אלוהים והגולם: תיאולוגיה של טכנולוגיה עם יותם יזרעאלי

מה יש ליהדות ללמד אותנו על יחסי אדם-טכנולוגיה שרלוונטי לאתגרינו העכשוויים? מסתבר שהמון. הטכנולוגיה אינה תופעה חדשה שהרי היא איתנו מבראשית הפרהיסטוריה. היידיגר טען שהמהות של הטכנולוגיה אינה טכנית כלל, ולדעתנו המהות הזו מגולמת בתנ"ך על ידי דמויות כמו הנחש וקין, וניתן להפיק מכך פילוסופיה יהודית של טכנולוגיה. יותם יזרעאלי משלב את הלקחים מסיפורי הגולם עם הדיבר השני מעשרת הדיברות, וגוזר מזה תיאולוגיה מקורית, מאתגרת, ורלוונטית לסוגיות הבוערות של מציאות וירטואלית ויחסים עם בינות מלאכותיות

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 28. על עכברים, אנשים וחייזרים: המתרגם האוניברסלי של ד”ר אורן פורקוש

ד"ר אורן פורקוש מנסה להגשים חלום ילדות ולהמציא את הבבלפיש של דגלאס אדאמס, המתרגם האוניברסלי. אבל אוניברסלי באמת, זה לא רק שפות אנושיות, אלא גם שפות בעלי חיים וחייזרים. ולשם כך צריך ללכת לבסיס האבולוציוני המשותף לכל דבר חי ולרבדי התקשורת שבבסיסן של שפות. בנוסף, כדי לא להתפתות להלביש על זה את הפרשנות האנושית המוגבלת שלנו, הוא נותן לבינה מלאכותית לטפל בתרגום. לשם כך פורקוש חקר חרדה ואושר בעכברים ואנשים, וגילה ארכיטיפים עמוקים של "אישיות" שהסתברו כחוליה החסרה שבין גנטיקה להתנהגות, ומהווים בסיס למיפוי השפות ע"י המחשב. בדרך, פורקוש מגיע למסקנה שלמרות שהאדם מסוגל להתעלות על הביולוגיה שלו, זה לא כדאי, כי זה חותר תחת האפשרות שלנו להיות מאושרים

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 27. קלף פרוע: מדע בדיוני וחקר העתיד עם ד”ר אהרון האופטמן

מה הקשר בין מדע בדיוני לחקר עתידים? יש 300 שיטות לחקר עתידים אבל אין אחת שהיא באמת טובה. אולי בגלל שההיסטוריה נקבעת בסופו של דבר על ידי ברבורים שחורים וקלפים פרועים, ויש לזה אפילו נוסחה מתמטית. ד"ר אהרון האופטמן מסביר את ההבדל בין ברבור שחור לקלף פרוע, בין חיזוי טכנולוגי לחברתי, ועוזר לי להבין שהפודקאסט הזה בעצם מזהה "איתותים חלשים". אנחנו משוחחים גם על חדשנות אחראית, מדע בדיוני מקומי, על חוזה המדינה הרצל כסופר מד"ב, על פנטסיה 2000, מגזין המד"ב הראשון בעברית שהוא היה ממייסדיו, ומתווכחים על הטענה שהוצגה בפרק הראשון בפודקאסט, שהמד"ב איבד את העתיד שלו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 26. הרכות של המספרים: המתמטיקה של התודעה עם פרופ’ עודד מיימון

פרופ' עודד מיימון בונה את הגשר בין המדע לתודעה. הוא ממציא מתמטיקה חדשה לגמרי עם לוגיקה "רכה" שסותרת את הלוגיקה של המתמטיקה המוכרת. היא מתאימה לתיאור של עולמות המציאות המדומה והסייבר מחד, ועולמות התודעה והפנימיות מאידך; מרחבים שאין להם קיום פיזי וחוקיות פיזיקלית אך הם קיימים, ויש להם ממשות והשפעה על חיינו. המתמטיזציה של התודעה היא גם המפתח ליצירה של תודעה מלאכותית שיכולה להביא מודעות לבינה המלאכותית, או לכל הפחות להטמיע אתיקה בתוך למידת מכונה. בואו להכיר מתמטיקה שהיא לא פחות מכניסה למחילת הארנב של עליסה בארץ הפלאות, עם ציר מספרים שמתרחש בו עולם ומלואו אך התוצאה שלו היא תמיד אפס

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 25. להאזין לקצב הדיגיטלי: שפה, מדיה וכוח עם ד”ר אלינור כרמי

מייל, ספאם, קוקיז, הענן, הפלטפורמה - אנחנו חווים מידע דיגיטלי דרך ממשקי תוכנה שמבוססים על מטאפורות מוכרות, אך הללו לעיתים מטעות אותנו לגבי מה שהטכנולוגיה באמת עושה, משכיחות מאיתנו שניתן לעשות זאת גם אחרת, וכך השפה מסייעת לגופים שמעוניינים לעצב את המרחב הציבורי שלנו. זה קרה כבר פעם בעבר עם חברת הטלפון בל בארה"ב, וד"ר אלינור כרמי חקרה זאת. היא טוענת שכשיש לנו עסק עם תהליכים בלתי נראים, ניתן לחשוף את יחסי הכוח ולדבר עליהם דרך שפה של סאונד. הפרק עוסק במטאפורות של טכנולוגיה שאנחנו חיים בתוכן ובכוחן להשפיע על תפיסתנו

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 24. מתכנתות מחדש: בינה מלאכותית פמיניסטית. אורחת אירית שטרנברג

בחלק הראשון של הפרק מסופרת היסטוריה נשכחת, מפתיעה, ובחלקים מסוימים אף מקוממת, של תחום המחשוב והתוכנה, בימים שבהם "מחשב" לא היה שם עצם אלא שם תואר של נשים מתמטיקאיות שהכשירו את המכונות להחליף אותן. בחלקו השני של הפרק נציע פרספקטיבה פמיניסטית על האופן בו אנחנו חושבים על ומתכננים את מערכות הבינה המלאכותית שלנו: האם הסיפור כאן הוא באמת פוטנציאל ההשתלטות שלה על האנושות או הפוטנציאל שלה לייצר חוסר צדק במסווה של אובייקטיביות מדעית? איזו מן אנושיות אנחנו מנסים לחקות באמצעותה? אורחת: אירית שטרנברג

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 23. להכין את גופך לסוף העולם עם ד”ר ישראל כנר

ההיסטוריה הסינית רוויית סיפורים על מעלליהם של אמני לחימה עם כוחות על-אנושיים וגם לנו במערב הועברו דימויים כאלו דרך סרטי פנטזיה. ד"ר ישראל כנר, היסטוריון של אמנויות הלחימה הסיניות, עבר חניכה בשושלת מיסטית עתיקה ונחשף לטקסטים מהמאה ה17 שזר לא ראה לפני כן. הוא גילה את האמת על שורשיהן של אמנויות הלחימה, ושחזר כיצד פרקטיקות לחימה שנחשבו לתרבות שוליים בזויה בסין הקיסרית הפכו קשורות ברוחניות ובריאות, ולסמלי האומה הסינית. זה סיפור על טכניקה ודת שמאיר דפוס עומק בהבנת סין המודרנית, ולוקח אותנו מהממד העל-אנושי לאנושי, אנושי מדי

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 22. לא שדה ולא קרב: צבא על-אנושי עם ד”ר לירן ענתבי

ספיישל פוסט-עצמאות על שדה הקרב העתידי ומגמות פוסט אנושיות בלחימה וצבאיות. ד"ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי בטחון לאומי מספרת על חיילים רובוטים, מערכות נשק אוטונומיות שמתכננות אסטרטגיית קרב בעצמן, טרור באמצעות נחילי רחפנים ומלחמות סייבר של כפתור נגד כפתור. לא מדובר בעתיד או במדע בדיוני אלא בטכנולוגיות שהגרסאות המשונמכות שלהן כבר נמצאות כאן. נראה שהחייל הקרבי העתידי יהיה גיימר שמפעיל נשקים מרחוק או פשוט מתכנת בקרייה, אך במציאות של חוסר וודאות קיימות גם מגמות רטרו כמו העפיפונים של החמאס או הצורך של הצבא האמריקני לרכב על סוסים באפגניסטן

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 21. מהקאנון לקיו-אנון: על דתות חדשות עם ד”ר אדם קלין-אורון

הדתות המוכרות לנו כיום הופיעו בעבר, פחות או יותר באותו עידן, כדתות מסוג חדש שדחקו הצידה דתות עתיקות יותר. ד"ר אדם קלין-אורון חושב שמהלך כזה יתרחש שוב. מאז מחצית המאה שעברה הופיעו אלפי תנועות דתיות חדשות שונות אך בעלות מאפיינים דומים, שמעמדן הולך ומתעצם. האם הסיינטולוגיה ודת הג'דיי, למשל, יהיו מסורות המיינסטרים של צאצאינו בעוד אלף שנה? הפרק עוסק בדתות היפר-אמיתיות, דתות פוסט-מודרניות, וקונספיריטואליות (שהוא השילוב בין אמונות רוחניות לתיאוריות קונספירציה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקרב מאמיני קיו-אנון או הארץ השטוחה) ותוהה האם מדובר בהיפוך נאורות או בתופעה פוסט-מודרנית

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 20. להבין את גל השמרנות החדש עם ד”ר גדי טאוב

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל חדש של שמרנות בעולם, תגובת נגד לפוסט-מודרניזם, לפוליטיקת הזהויות ולתקינות הפוליטית. השמרנות מתנגדת להינדוס של האדם והניסיון להפוך אותו למושלם, היא רואה את האדם בצורה שיותר קרובה למסורות הדתיות מאשר לנאורות הרציונלית, היא מאמינה שהלאומיות היא הצורה האפקטיבית ביותר לארגן בני אדם, ומהמקום הזה היא נאבקת גם בנזילות של הזהות האינדיבידואלית וגם בחזון האנושות הגלובלית. בעולם של חוסר וודאות שללא ספק יפחיד את רוב הציבור, האם העתיד שייך לבירוקרטיה האלגוריתמית או דווקא למי שינסו לשמור על המסורת האנושית ולחתור לכמה שיותר יציבות? בפרק זה ננסה להכיר ולהבהיר את בסיסי החשיבה השמרנית כהכנה לבאות

לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

 

פרק 19. אלוהים בצלמי ובדמותי: פוסט-דת עם ד”ר תומר פרסיקו

הדת היא הממד הפוסט/על אנושי הראשון בהיסטוריה שלנו. אומרים שאנחנו חיים בעידן פוסט-חילוני, שהמדע לא הצליח להכחיד את הדת. אבל השניים אינם אויבים כלל ומעטים מבינים כמה הם כרוכים זה בזה מבחינה היסטורית. במובן מסוים התרחש חילון עצום רק בצורה אחרת: מוסדות הדת נחלשו והדת הרוחנית האינדיבידואלית והקלילה התחזקה. פתאום כל אחד מדבר עם אלוהים במקלחת. ויש גם צורות דתיות חדשות, מחזונות טכנולוגיים כדת ועד לכנסיית מפלצת הספגטי המעופפת. אז האם יש מקום לדתות בעתיד, והאם יהיו אלו הדתות המוכרות לנו בכלל

 לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

 
תודה רבה לפליזה ואור זוהר על השיר נולדתי לבד מתוך האלבום החדש קץ הפלאות

פרק 18. התנ”ך, כפי שסיפר לי הנחש. עם אביגיל בר-לב

בשורת המונותאיזם החדשנית שהביא עמו התנ"ך הוא גם הרגע שבו האדם, שנברא בצלם האל, מועמד במרכז העולם. בפרק זה אנחנו צוללים לשורשים הפרהיסטוריים והמיתיים של כינון האנושי כקטגוריה שהיא נזר הבריאה והפירוד בין האדם לבין שאר החיות והטבע. באותו תנ"ך בדיוק נמצא נרטיבים סותרים שבהם האדם חסר חשיבות והחיות מדברות, וכל העת ישנה ערגה לחזרה לגן העדן, לפני הפרידה הזו. נשרטט את המסע המשותף של האדם ובעלי החיים מעץ הדעת לעץ החיים, ונשאל האם עליית הפוסט מודרניזם, הפוסט-אנושיות והטבעונות מקרבים אותנו לחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק ול"קץ הפלאות" של הנביא דניאל

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

 
תודה רבה לפליזה ואור זוהר על השיר קץ הפלאות מתוך האלבום החדש בשם הזה

 

פרק 17. בעיצומה של ההכחדה השישית עם ד”ר עפרי אילני

משבר האקלים הוא רק חלק קטן מתוך שרשרת אירועים מדאיגים המתפרשים כתהליך הכחדה שישי שמתרחש כרגע בכדור הארץ. מה שלוקח רגע במונחים גיאולוגיים, ייקח כמה מאות שנים עבורנו ולכן קשה להבין ולהאמין בחומרת הדבר. הפרק מתמקד בטכנולוגיה כגורם לבעיה והתקווה לפתרון בו זמנית, מפריך מיתוסים הוליוודיים לגבי ההתמודדות עם אסונות טבע, ונותן תמונת מצב של המציאות הצפויה לנו בעשורים הקרובים, שבה דווקא חלק מתסריטי המדע הבדיוני מסתברים כיותר מדע מבדיוני. יש גם סיום אופטימי, אבל זו אופטימיות פוסט-אנושית: החיים ישרדו, אבל אולי בלעדינו

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

פרק 16. סייבר-טריפ: סמים ומחשבים כמשני תודעה עם ד”ר עידו הרטוגזון

הל.ס.ד והאינטרנט הן טכנולוגיות לשינוי תודעה שטופחו בצבא האמריקני והתגלגלו לתרבות הנגד בשנות ה60. כשהראשונה יצאה מחוץ לחוק, הקהילה הפסיכדלית ראתה בהאקרים ויזמי הטכנולוגיה את ממשיכיה, שיממשו את ערכיה באמצעות תרבות הרשת. כיום חומרים פסיכדליים חוזרים לשיח המיינסטרימי מחד, וממשיכים להיות מזוהים עם תת תרבויות שוליים באינטרנט מאידך. במקביל, סמים מסוג חדש – נוטרופים – כובשים את עמק הסיליקון ומתיימרים לשדרג לנו את הקוגניציה. האם שובם של הפסיכדליים יצליח במשימת השינוי התודעתי שהאינטרנט נכשל בו, כעת כשהוא דחוף מתמיד? האזינו לפרק

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

 
 

פרק 15. עיין ערך בוט: מויקיפדיה לויקידאטה עם שני אבנשטיין סיגלוב

ויקיפדיה חוגגת 20 שנה עם מיזמים כמו ויקידאטה, שמצעידים את הרשת לעידן של שיתוף פעולה בין חכמת ההמונים לבינה מלאכותית ומממשים את חזונו המקורי של יוצר הווב, טים ברנס לי. כיצד שרדה ואפילו שגשגה אוטופיית התוכן החופשי בעידן הפלטפורמות, שבו מידע הוא הנפט החדש? נראה שקהילת הוויקי הצליחה לאלף את שני זני הכרישים שמככבים בדיסטופיות שלנו - בוטים ובינות מלאכותיות, ופלטפורמות כמו גוגל ואמזון - להרוויח משיתוף פעולה עם אידאל הציבוריות. האורחת שלנו היא, בין השאר, דירקטורית בחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית ויש לה הרבה סיפורים מאחורי הקלעים של הארגון הכי שקוף בעולם

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

פרק 14. לעצב את העתיד עם פרופ’ יורם רייך

!אני חושב משמע אני קיים? אני מעצב משמע אני קיים

אנחנו מסתובבים בעולם בתודעה של "משתמשים" ושוכחים שאנחנו קודם כל המעצבים. עיצוב היא היכולת האנושית לקחת את המצוי ולהביאו למצב רצוי, ליצור משהו חדש הגדול מסכום חלקיו. לא לומדים את זה בשומקום ולכן יש סביבנו יותר יוזמות שנכשלות מאשר הצלחות. פרופ' יורם רייך הגיע לזה מהנדסת מערכות והוא חולק עמנו כמה עקרונות לעיצוב נכון של עצמנו, עתידנו וכל פרויקט אחר שלנו

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

 

פרק 13. לייצר זומבים: טכנולוגיות של חיים ומוות עם ד”ר אורי כץ

החיים והמוות הם הגבולות שתוחמים את הקיום האנושי. אבל בעידן הפוסט-אנושי, יש לנו סוג של זהות או פוטנציאל של חיות, גם לפני שנולדנו, וגם לאחר מותנו - באמצעות טכנולוגיות פריון, הקפאה, או הנפשה דיגיטלית. אם לא די בכך, הגבולות בין חיים למוות מיטשטשים ומייצרים לנו לאורך כל הדרך מצבי "זומבי" נוספים, רפואיים ותרבותיים. האורח שלנו, ד"ר אורי כץ, הוא "צייד זומבים" שחקר לעומק שני מצבים כאלו: שאיבת זרע לאחר המוות, וההתמודדות עם המצב של אזרחים נעדרים. האם הקיום האנושי הופך להיות יותר מורכב משתי האפשרויות הבינאריות האלו שמוכרות לנו, חיים ומוות? האזנה מהנה

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

תודה רבה לדנה שכטמן-שני, היא רדיו דנה, על הקאבר לזומבי של הקרנבריז
 

פרק 12. אינטימיות דיגיטלית ותשוקה מלאכותית עם מיה מגנט

יותר ויותר אנשים משתמשים בטכנולוגיה כמתווכת ביחסים הרומנטיים שלהם, מ"סקסטינג" פשוט ועד ליחסי מין במשחקי מחשב ומציאות מדומה. אבל השלב הבא של ה"דיגיסקסואליות" כבר כאן: בינות מלאכותיות ורובוטים כפרטנרים החדשים שלנו. סטייה אפנתית או נטייה מינית חדשה? האזינו לפרק ושפטו בעצמכם

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

תודה רבה לפליזה ואור זוהר על שיר השוק מתוך אלבומם החדש קץ הפלאות
 

פרק 11. העיר נעצרת: עירוניות לבקשתך עם ד”ר מישל אורן

הפרק עוסק במרחב האורבני הפוסט-אנושי שנמצא כבר בתכנון. את ערי העתיד החכמות לא בונות ממשלות אלא חברות טכנולוגיה ואינטרנט כמו גוגל, ונראה שהוויית העיר תהיה דומה במובנים רבים ומפתיעים לחוויית האינטרנט: ממשלוחים שיגיעו לביתכם תוך דקות ספורות בצינורות וואקום, ליכולות קסטומיזציה של העיר במציאות רבודה, ועד לתלות מלאה במתן דאטה על מנת לסנכרן את תנועתנו במרחב עם התחבורה האוטונומית, שכן מערכת הסימונים הנוכחית של תמרורים ורמזורים תיעלם

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

פרק 10. פוסט ריאליסטי: אנימציה וראיית מכונה עם ד”ר ניעה ארליך

ככל שראיית מכונה מחלחלת לתרבות הוויזואלית שלנו, מהי ראייה אנושית גם משתנה. אנחנו כבר לא מסתמכים רק על העין האנושית אלא על מה שאותו מסך או טכנולוגיה מאפשרת לנו לראות בנוסף לזה. מאמוג'י ועד ווייז, אנו מתרגלים לסמוך על ייצוגים של עצמנו ושל עולמנו באנימציה, שפה ויזואלית שאינה ריאליסטית כמו הצילום, ובעולם הדיפ-פייק שבו האמון בצילום יורד, כוחה של האנימציה ושל ראיית מכונה עולה שלא בצדק. מהן הסכנות האורבות לנו ומה תפקידנו בעולם שבו העין שלנו היא כבר לא אבן הבוחן של הממשי?

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

 תודה לנועם פלד על השיר דילוגי אותיות שהושמע בפרק

פרק 9: זום-ביפיקציה. אורח: גבריאל בן משה

אנחנו חיים בעידן שבו תוכן אינטלקטואלי הוא מוצר צריכה מהיר יותר ממקדונלדס

לקראת פתיחת השנה האקדמית שבה רבים מאתנו חוזרים ללמד או ללמוד, מרחוק, בזום, נדבר על המדיאטיזציה של חיינו: התלות של כל תחומי חיינו במדיה והשינוי שחיינו עוברים כשהם מתנהלים ב-מדיה וכפופים לחוקי הפורמט שלה, עם מיקוד בשינוי שחל באופני העברת הידע והלמידה. גבריאל בן משה, דוקטורנט למחקר מבוסס אמנות, מציע להפוך  הרצאות להצגות ולמרצים ללמוד כמה טריקים מהמשפיענים באינסטגרם ויוטיוב, ולא לפחד ממופע ראווה מבדר - הוא לא רדוד, הוא דווקא מורכב יותר

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

:תודה לשלומי קינן על השיר שהושמע בפרק
Zoom in, Skaynan feat/ Ta-E

פרק 8: עתיד האושר. ספיישל סוכות עם ענת פנטי

ספיישל סוכות והפעם לקראת שמחת תורה נעסוק באושר/הפינס. ברמה האישית, נדבר על ניטור רגשות, על טכנולוגיות להגברת אושר ונשקול את המחיר האנושי שהן גובות (החל מדקה 19:30), וברמה הגלובלית, נגלה שלמושג אושר יש משמעות שונה לגמרי. נדבר על מדדי האושר ועל מי שכבר דואגים שיהיה לנו עתיד מאושר יותר ובמה זה תלוי.  לשם כך נארח את ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן שחוקרת מדיניות אושר, וול-ביאינג (מיטביות) וטכנולוגיה ורוצה להיות שרת האושר הישראלית הראשונה

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

קרדיט לקאבר שהושמע בפרק - כתב והלחין: פארל ויליאמס; שירה, קלידים, וכלי הקשה: עמית ברקן; טכנאי הקלטה, קולות: ניר טרגר; הוקלט בקפה "מקום", קיבוץ יחד

פרק 7: איפה הבלם? ספיישל חג עם פרופ’ יוסף אגסי

אני מארחת בפרק הזה את אחד מאחרוני דור הנפילים, פרופ' יוסף אגסי, לשיחה מרתקת ומנערת על מצב האדם, העולם והטכנולוגיה, כיום, בעתיד, ואולי מאז ומעולם. אגסי כיום בן 93 והוא צלול, חד ואוונגרדי מתמיד. הוא היה דוקטורנט של קרל פופר(!), היה נשוי לנכדתו של מרטין בובר וכתב שני ספרים עם ישעיהו לייבוביץ שבהם הם מתווכחים על כל דבר. מכיוון שהוא גם חלוץ ומייסד של תחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה, חשבתי שיהיה מעניין לדבר איתו על המצב הפוסט אנושי שלנו ולשמוע ממנו תחזית עתידית

לתמלול המלא של הפרק והרשמה לעדכונים במייל

לקישורי האזנה במגוון אפליקציות

פרק 6: הפרהיסטוריה של המחר. אורחת: קרן נבנהוייז

בפרק שעבר דיברנו על כך שנקודת המבט מגבוה, העל אנושית, נוגעת גם לציר הזמן, כלומר להביט רחוק זה באותה מידה אל העתיד הרחוק או אל העבר הרחוק. אז זה לא במקרה שהעתידן הכי מבוקש בימינו, יובל נח הררי, הוא היסטוריון של ימי הביניים. בפרק הנוכחי נפתח את הפרספקטיבה שלנו אל העבר העוד יותר רחוק, הכי רחוק שיש, וזה ישמש לנו כמצפן לעתיד הרחוק ולהבנת המצב האנושי. לשם כך נארח את קרן נבנהוייז, פרה היסטוריונית ומאסטרנטית במעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. נבין מה זה האוקיסמורון הזה ארכאולוגיה חישובית או דיגיטלית, נדבר על הקשר הטבעי בין ארכאולוגיה ומדע בדיוני, נספר על ה"סמארטפון" שהיה לאדם הקדמון, ונתבונן על הסמארטפונים שלנו מנקודת מבטו של ארכיאולוג עתידני

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכוןל במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

Podbean App

Play this podcast on Podbean App