המצב הפוסט אנושי

המצב הפוסט אנושי header image 1

פרק 60. ביקורת הדמיון החייזרי: מבוא לקסנולוגיה עם אורן בן יוסף

אם אנחנו יוצאים למסעות בחלל מתוך מיינדסט אנושי עדיף שנישאר בבית. אפשר ללמוד מיחסינו לבע"ח מה יקרה לצורות חיים פחות מתקדמות אם נחליט לחקור אותן, ומהדמיון הקולנועי שלנו נראה שהמפגש עם יצורים דומים לנו ככל הנראה יהיה אלים. בספרו "טורפי העולמות", אורן בן יוסף מבקר את כשלי הדמיון שלנו לגבי חייזרים והתקשורת איתם, שנובעים מהצורך לראות את עצמנו במרכז היקום, ומנסה לפתוח לנו קצת את הראש לכיוונים אחרים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 
 

פרק 59. קותימן בווקנדה: איך נראית תרבות פוסטהומניסטית? עם ד”ר קרן עמרי

הספרות העכשווית כבר לא אוטופית ולא דיסטופית. היא לא מנסה להחזיר את הגיבור שלה הביתה או לחפש עבורו צדק. היא מדמיינת עבר חלופי כדי להציע עתיד חלופי, מערערת את התחושה שהעתיד ידוע, ומסמנת אחריות הדדית וקשרים בין אנשים כמה שעושה את הסובייקט, ומה שחשוב באמת. ד"ר קרן עמרי סוקרת את המגמות הפוסט הומניסטיות בתרבות, דרך סוגות כמו אפרו-פוטוריזם והיסטוריה חלופית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 58. מגן העדן ועד ווסטרוז: נשים ודרקונים עם ד”ר שרון חליפא-גואטה

הפרק מתחקה אחר גלגוליו השונים של מוטיב תרבותי עתיק יומין: האישה והדרקון. ראשיתו כבר בחיבור בין אישה לנחש בגן העדן, ואולי עוד הרבה לפני כן, כשהשניים היו כוח אנדרוגיני אחד. ביוון העתיקה ובנצרות הדמויות הופרדו, מוגדרו בבירור, שויכו מי לטוב מי לרע, קובעו בתבנית מאבק משולש של אביר, דרקון ונסיכה, אך באמנות נותרו ספיחים חתרניים למסרים הללו, שמתפרצים כיום דרך אמנות הפנטסיה, המבקשת להשיב את העוצמה הטרום-בראשתית, המורכבות, והפלואידיות לחיינו, דרך השימוש במוטיב זה. מלילית, דרך מרגרט הקדושה, ועד לדאינריז טארגאריין – על האחר/ת האולטימטיבי/ת אז והיום. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 
 

פרק 57. העתיד הוא ימי הביניים? מסע לשורשי התרבות הפופולרית עם ד”ר עינת קלפטר

ימי הביניים הוגדרו על ידי המעבר לרנסנס שבו התפתח ההומניזם המערבי. כיום, כשהפוסט הומניזם חותר תחת הנחות ההומניזם, מה שמתפרק נראה ומרגיש קצת כמו מה שהיה לפניו. חזרה לימי הביניים היא מטפורה שלילית, אך ימי הביניים היו תקופה רב תרבותית עם המון חדשנות, שבה נולדה התרבות הפופולרית הדתית שעיצבה את תרבות המדיה והזירה הדיגיטלית בימינו. כשאנחנו שומעים ולא רק קוראים ספרים, מדברים בתמונות, ערך הפרטיות מתמסמס, ובעלי הפלטפורמות מתנהלים כלורדים פיאודלים, אנחנו מעצבים עתיד שדומה מאד לעבר הימי ביניימי.לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 56. מגילגמש ועד מיינקראפט: מסע הגיבור של המין האנושי עם נועה מנהיים

אם האדם הוא הסיפורים שלו על עצמו, אז מי הוא המין האנושי? מהסיפור הראשון על כישלון האלמוות ועד לאפשרות של הסיפור האחרון על כישלון הזיכרון, הפרק מנווט ברשת התרבותית של הנרטיב האנושי עם הקברניטה נועה מנהיים, ומראה כיצד תמיד היינו פוסט אנושיים. דרך המפלצות שבראנו בדמיון ובמציאות, השערים במציאות שדרכם ניסינו לעבור לממלכת הדמיון, הסיפורים על טכנולוגיה והסיפורים כטכנולוגיה, וכלה במוטציות האבולוציוניות שסיפורים עוברים בימינו עד כדי איום במות הנרטיב. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש. כדאי לבדוק גם את הפודקאסט החדש שלי "דינוזאוריות רשת" על ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי

פרק 55. תנאים של אמת: טכנולוגיה וידיעה עם ד”ר בועז מילר

מהי הסכנה האמיתית בדיפ פייק ופייק ניוז? מדוע שיתופים ברשת הם סוג של מגדל בבל אפיסטמי שמקשה על רכישת ידע והגעה להאמנה אחראית? האם מכונה יכולה לתת עדות במובן הפילוסופי, או שאולי העניין הוא שגם בני אדם לא תמיד עומדים בסטנדרטים האלו? פילוסופים לא שאלו עד כה, כיצד התלות שלנו בטכנולוגיה שדרכה אנחנו רוכשים ידיעה, משפיעה על היכולת שלנו לדעת. ד"ר בועז מילר מפתח אפיסטמולוגיה חברתית של טכנולוגיה, ממשיג את השפעתן של האפשרויות הטכנולוגיות החדשות שנפתחות בפועל על מושגי יסוד בתורת ההכרה, ומציע כפתרון את האפשרות להטמיע נורמות ולייצב אותן באמצעות הטכנולוגיה עצמה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 54. המצב הפוסט-מצבי: סוציולוגיה דיגיטלית עם פרופ’ אורי שוורץ

הנחות היסוד הכי בסיסיות של הסוציולוגיה הפסיקו להיות רלוונטיות בעולם הדיגיטלי. פרופ' אורי שוורץ כתב ספר שמסביר מה באמת נשתנה ולמה זה משמעותי. מאינטראקציות שהפכו לחפצים, דרך הון חברתי בצורת עוקבים שהפך למשאב קריטי בדומה לכסף, ועד לכח האלגוריתמי, שהפך את הרישות החברתי מצורה לייצג את החברה, לדרך למשול בה. כל זאת מוביל לחשיבה חדשה על כח כיום, כמשהו שאינו עובר עוד דרך תודעת האדם, ולכן גם אינו יכול להתממש באופן דמוקרטי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 53. חיכוך כנגד הזרם: עיצוב לשינוי חברתי עם מושון זר אביב

מעצבי אינטראקציה דואגים להסיר כל חיכוך מדרכנו, כדי שכל תהליך יהיה לנו כמה שיותר זורם. אבל מרוב אופטימיזציה של זרמים כאלה, אנחנו נסחפים בעוצמה לתהום, ומה שבאמת חסר לנו זה נקודות חיכוך להיאחז בהן והזדמנויות לפעולה. מושון זר אביב חושב שזה ככה לא רק במערכות דיגיטליות, אלא גם באתגרים חברתיים ופוליטיים. בעזרת מושגי יסוד בחקר אינטראקציה כמו פלואו, פריקשן, אפורדנס וסיגניפייר, הוא מנתח בצורה מקורית ומרעננת את חוסר הפעולה האקלימי והאכזבה ממחאות חברתיות, לצד ההצלחות של הקורונה ושל קולקטיב החוב שיצא מתנועת אוקיופיי. עיצוב אינטראקציה הוא לא למעצבים בלבד, אלו כלים לכל תחומי חיינו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 52. קריסת האנושי: טכנולוגיה וטראומה עם פרופ’ יוחאי עתריה

הברמס אמר שאם נעקוב אחר האוטומטון, נגיע מהנאורות למחנה הריכוז. פרופ' יוחאי עתריה חוקר את הקשר בין טכנולוגיה לטראומה, וחושב שגם שלטון התבונה וגם היפוכה הרומנטי של החזרה לטבע, תורמים לקריסת האנושי. עתריה הולך בדרכו של היידיגר, וחושב שאנחנו לא מבינים מהי טכנולוגיה, וממעיטים בערכו של הכח שיש לה להניע אותנו לפעולה. הוא חושב שהפרויקט העיקרי של המדע כיום הוא ליצור את הדופלגנגר, הכפיל האפל שמבשר את מות האדם. ומעל הכל מרחפת השאלה האם ניתן להטיל עלינו את האחריות לחורבננו, או שמא אנו נשלטים על ידי כוחות דטרמיניסטיים כמו הגנים שלנו או הטכנולוגיה האוטונומית? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 
 

פרק 51. תודעה זה דבר יחסי עם ד”ר ניר להב

האם התודעה שלנו היא אשליה בגלל שהיא פרטית ובלתי מדידה? ד"ר ניר להב מציע לחשוב על תודעה כעניין יחסי, כמו המהירות, וכך ייפתר כל המסתורין סביב 'הבעיה הקשה של התודעה' שהגדיר הפילוסוף דיוויד צ'למרס. התיאוריה הפיזיקלית החדשה עוזרת להבין גם מדוע לבינה מלאכותית אולי יש אינטליגנציה אבל אין מודעות, מדוע אין דבר כזה זומבי פילוסופי, ומעודדת רוחניות חילונית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 50 לייב: האקטואליה של העתיד עם ד”ר ענת באלינט ואורחי/ות עבר

אלגוריתמים לא יחליפו עיתונאים/ות כמספרי סיפורים וממסגרי אירועים חדשותיים, אבל הם כבר קובעים סדר יום וממלאים פונקציות עריכה; כשתבינו איזו טכנולוגיה מורכבת ומסועפת היא שפה במוח שלנו, תבינו מדוע אף ממשק מחשב לא ילכוד או יבטל אותה, אבל בהחלט יהיו לנו ממשקים שיתרגמו לטקסט מחשבה או תנועה שלנו, זה כבר קורה; ביזמות יש אלמנטים של אקטיביזם מצד אחד וגורואיזם דתי מצד שני, ולא בכדי האתוס היזמי גובל לעיתים בהונאה, כמו בסיפורים של אובר תראנוס וויוורק; עולם הניפטי מיזג את שוק האמנות עם השדה האמנותי, בייחוד במקרה של אמנות גנרטיבית. נוצר מצב שדור צעיר של אמנים נכנס לבועה/תרמית פירמידה שבה אין ערך ליצירה מלבד פוטנציאל הסחירות הדיגיטלי שלה. פרק לייב חגיגי עם ארבע שיחות על הבמה. אורחת מרכזית: ד"ר ענת באלינט. אורחי/ות עבר בנושאים חדשים: ד"ר אורלי פורמן, ד"ר ליאור זלמנסון, אירית שטרנברג. לתקציר מילולי של הפרק לפי תזמונים, שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

חלק ראשון אייטם מרכזי עתיד העתונות 00:1:40 – 00:31:24

00:31:45 – 00:47:36 איך עובדת שפה במוח מדוע מחשב לא יוכל ללכוד אותה 

00:47:42 – 1:05:00 יזמות בין הונאה לאקטיביזם לגורואיזם בסיפורי אובר-תראנוס-וויוורק

1:06:00 -  1:23:15 הקשר בין אמנות גנרטיבית לשוק הניפטי

פרק 49. אישה-טכנולוגיה-עולם: פוסט פנומנולוגיה עם ד”ר גלית ולנר

עד כמה יכולים קאנט ואפלטון לעזור לנו להבין את מקומנו בעולם, שבו אנו כה משוקעים באלמנט שלא נלקח בחשבון בפילוסופיה – הטכנולוגיה? כשכל אפליקציה הופכת את הסמארטפון לאובייקט אחר לגמרי, איך אפשר בכלל לענות על השאלה מהי טכנולוגיה? דון איידי הציע גישה בשם פוסט-פנומנולוגיה, ויצר כלים חדשים המותאמים לניתוח יחסינו המורכבים עם הטכנולוגיות החדשות סביבנו. ד"ר גלית ולנר מייצגת אותו בארץ וממשיכה את עבודתו לכיוונים מסקרנים. בעזרתה נבין בפשטות דברים כמו הסיבה לכישלון של גוגל גלאס, מה זו טכנולוגיה פמיניסטית, מדוע אסור לסמוך על ווייז בצורה עיוורת, ולמה רצוי לשחק קנדי קראש בזמן שיעורים או הרצאות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לטופס ההרשמה להקלטת פרק 50 בלייב ב9.6.22 בבר גיורא בת"א, תוכנית מלאה באיוונט הפייסבוק

 
 

פרק 48. מסמוראים לרובוטים: טכנולוגיה ותרבות פופולרית ביפן עם פרופ’ מיכל דליות בול

כשיפן פגשה לראשונה ברעיון של רובוטים במאה ה19, זה די הפחיד והדאיג את אנשי התקופה. אז מתי ואיך הופכת יפן למעצמת החדשנות הטכנולוגית חובבת הרובוטים שהיא היום, ומדוע היא נחשבת למייצגת של חברת העתיד הפוסט אנושי? מדוע המד"ב היפני כל כך שונה מהדיסטופיות המערביות, והוא עתיר רובוטים חמודים וטובי לב, שתמיד עוזרים לבני האדם? בפרק נתחקה אחר השילוב של נסיבות היסטוריות, יוזמות פוליטיות, רקע דתי, ותרבות פופולרית, אשר הפכו את יפן למה שהיא כיום. לצד זאת, נתוודע לחדשנות ולביקורתיות הטמונה בספר המד"ב היפני הראשון, שנכתב ב1882, נשכח, והתגלה מחדש. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לטופס ההרשמה להקלטת פרק 50 בלייב ב9.6.22 בבר גיורא בת"א, תוכנית מלאה באיוונט הפייסבוק

פרק 47. לבלוע את הגלולה האדומה של האלט-רייט עם ד”ר לירם שטנצלר קובלנץ

הפרק עוסק בימין הקיצוני הגלובלי על גווניו, מנסה לעמוד על ה"אלט" שב"רייט" ומה בעצם החידוש שלו, ועוסק בתפקידה של המדיה הדיגיטלית בעלייתו ופעילותו. עם סלנג מיוחד והשפעות תרבותיות מגיימינג ומד"ב, הימין מהסוג החדש מנצל את האינטרנט לרדיקליזציה של תרבויות שוליים כגון הטרולים של פורצ'אן או מתנגדי החיסונים; מעריץ את הטאליבן, וחולם להאיץ את הקץ של העולם הליברלי, על מנת להקים אוטופיות פוסט-דמוקרטיות. היוש נורמיז, כדאי שתישנו עם עין אחת פקוחה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש 

פרק 46. האבולוציה של הרוח לפי שטיינר. אורחת: יפעת אהרן

בפרק נכיר חלקים רלוונטיים מהגותו של רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה שחי בראשית המאה ה20, ואשר משרטט תמונת עולם פוסט-אנושית, שעוברת דרך חקירה אנושית אינדיבידואלית עמוקה. שטיינר טוען טענות מקוריות ורדיקליות, כגון שלעולם הרוח יש עקרונות מדעיים, שהדתות דווקא מפרידות אותנו מהרוח, ושיש אל אחר בראשיתי יותר. ממשיכיו כיום מזהים את הטכנולוגיה הדיגיטלית כסכנה מיידית לרוח האדם שמגיעה בלבוש של עשיית טוב ואף מתחפשת לסוג של רוח. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש 

פרק 45. יש מאין: מדע המידע על הלא ידוע עם ד”ר רולי בלפר

אנחנו חושבים שהמדע הוא הידע שיש לנו על העולם, אבל בפועל, יש יותר דברים שאנחנו לא יודעים. פשוט למדנו לתאר את חוסר הידע הזה באופן מובנה, עד שהתחלנו להתייחס אליו כידע. חשבת פעם מה זה בעצם סטטיסטיקה, אמת המידה לידע מדעי? הרי זה לא ידע קונקרטי אלא רק הסתברות להתרחשות. ובמאה ה20, הפיזיקה של החומר הופכת להיות מבוססת על הסתברויות כאלה, גם במכניקת קוונטים, וגם במדע האינפורמציה, שמהווה כימות של הלא ידוע הזה. כתוצאה מזה, המחיצות בין חומר לרוח קרסו, ויש סיכוי סביר שאנחנו באמת חיים בסוג של מטריקס. האם המדע בכלל ניתן לידיעה? ומה מקומו של האדם במערך הזה? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 44. מתנחלים בצלחות: טבעונות, דת, ופוליטיקה. אורחת: לימור חן

מה באמת רדיקלי בטבעונות, והאם טבעונות היא אכן פיצ'ר של עולם פוסט אנושי? הפרק עוסק בטבעונות בכלל ובמקרה הבוחן המצליח של הטבעונות בישראל בפרט. האם טבעונות היא בחירה מוסרית ופוליטית פוסטהומניסטית רדיקלית, כחלק מזהות אידאולוגית גלובלית ומודעות אקולוגית, או דווקא זהות מקומית שמנהלת מו"מ עם עמדות שמרניות יותר כמו דת ופוליטיקה? בפרק מתארחת לימור חן, דוקטורנטית מאונ' בן גוריון שכתבה תזה על טבעונים דתיים וכעת כותבת דוקטורט על אקטיביזם טבעוני בישראל. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 43. די להתכחש לטבע האדם עם פרופ’ עידן לנדו

לאור הצד האפל של ראשית המאה ה20, נוח לנו להחזיק היום בעמדה פוסטמודרניסטית שלאדם אין שום טבע קבוע, אבל פרופ' עידן לנדו לא רוצה לחיות עם תפיסת מוסר שמתעלמת מהממצאים החדשים במדעי הקוגניציה. מה אם יש טבע לאדם, אבל הוא קשור לטבע ביולוגי בסיסי יותר, ואין הכרח להקיש ממנו פרשנות אידאולוגית? מה אם אנחנו לא לוח חלק אבל טבענו גם לא חקוק בסלע? והאם עתידנו טמון בהתמסרות לטבע הזה והתקרבות ליצורים חיים אחרים, או דווקא בעיצוב מחדש ושינוי הטבע הזה, כדי להתגבר על הטבע ולשרוד בעולם שאותו אנו מכלים? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 42. דרך השמאן בג’ונגל הדיגיטלי, עם פרופ’ עמית צורן

פרופ' עמית צורן חושב שהטכנולוגיה לא תפתור את בעיות המודרנה שהיא עצמה יצרה, ושהתרופות מצויות במיסטיקה ואצל תרבויות ילידיות. הג'ונגל הדיגיטלי אמנם מורכב ומניפולטיבי יותר מהאמזונס, אבל כפי שהשמאן חש את הג'ונגל באופן אינטואיטיבי, צורן מאמין שניתן וחשוב לפתח מודעות כזו גם ביחסינו עם טכנולוגיה. הוא מחנך לגישה של התבוננות אישית באפקט של הטכנולוגיה על התודעה, ולא מעודד גישה רומנטית של ניתוק ממנה. את התפיסה השמאנית המיסטית הוא מעגן במחקר ביולוגי ואקולוגי חדשני על רשתות שת"פ ותקשורת בין עצים, ואנו משווים בין המניפולציות שעצים זקנים מפעילים על חיות, לבין עיצוב ממכר ומלכודות אלגוריתמיות ברשת. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

עדכון: התקף לב, חוויה פסיכדלית, ושינויים בפודקאסט

השבוע לא ייצא פרק. כמה ימים לאחר פרסום הפרק האחרון חוויתי התקף לב קשה וזה נס שאני בכלל כאן. כל חיי השתנו בבת אחת ואני רוצה לעדכן על זה בקצרה ולהסביר  מה ישתנה בפודקאסט

 00:43 על התקף הלב שלי ותסמינים שונים לנשים

02:58 חווית סף מוות / חוויה פסיכדלית

הקשר של החוויה הזו לפרק הבא 05:42

06:42 מה ישתנה בפודקאסט, איך ולמה

8:38  למה אפשר לצפות בעתיד הקרוב והרחוק

 

פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב

מה זה אומר לחיות בעידן של פוסט-אמת? השאלה מה נחשב עובדה כבר אינה תהייה פילוסופית, אלא סוגיה פוליטית דחופה. אחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר שבו נקבע מעמדן של עובדות כיום, הוא אחורי הקלעים של ויקיפדיה. ב2016, למשל, גורל השלטון בפקיסטן היה נתון בידיו של ויכוח עובדתי טכני בויקיפדיה. אבל באופן אירוני, הויכוח על עובדות בויקיפדיה בא לא פעם על חשבון האמת. הפער שנפער בין עובדה לאמת, איפשר את קיומו של מבצע שכתוב היסטורי רחב היקף המבוסס על דיסאינפורמציה, שנחשף רק לאחרונה ע"י עומר בן יעקב. האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך ומכילה נרטיבים סותרים, ואשר מזינה הן את הידע האקדמי והן את הבינות המלאכותיות, מתקשה  להמשיך לקיים את האתוס החופשי של האינטרנט, כשבעמק הסיליקון נושבות רוחות אנטי הומניסטיות חדשות, מאוטומציה טכנולוגית ועד לאכיפת שיח זהויות. במובן הזה, ויקיפדיה היא סמל לתהליכים פוליטיים רחבים יותר בחברה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 40. לעשות ”סנוז” למוות: הארכת חיים רדיקלית. אורח: ד”ר איליה סטמבלר

האם הזדקנות היא דבר טבעי או מחלה שאפשר וכדאי לטפל בה? מיתוסים על חיי אלמוות ונעורי נצח קיימים משחר ההיסטוריה אבל בראשית המאה ה20 קמה תנועה חברתית שהחליטה שאפשר לממש אותם באמצעות מדע וטכנולוגיה. הניסיונות שלהם לעצור את ההזדקנות הביאו לנו את האנדוקרינולוגיה, עירויי הדם, והדיאטה הפרוביוטית, אבל הסתבר גם שיש בגוף מנגנונים מאזנים ולפחות שיטה אחת מרכזית להצערה חולקת את אותו מנגנון עם הסרטן. ד"ר איליה סטמבלר ינסה לשכנע אותנו מדוע הארכת חיים צריכה להיות על סדר היום הציבורי שלנו במקום הגבוה ביותר, אבל גם אם הדבר אפשרי מדעית, האמנם הוא כדאי לנו חברתית ואתית? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 39. האם זומבים חולמים על מוחות דיגיטליים? פוליטיקה אפוקליפטית עם ד”ר מורי רם

הזומבי הוא דימוי פוליטי מרתק, ובכל עידן, גופתו המרקיבה נושאת מסר אחר עבורנו. הסיפור בסרטי הזומבים אינו הזומבים, אלא הקונפליקטים החברתיים שנדמה לנו שאין להם מוצא. סרט זומבים קלאסי הוא נרטיב של כישלון המדינה להגן עלינו ותזכורת לכמה פריך הסדר החברתי. אך במאה ה-21 הזומבים מייצגים לא רק את הגוף הפוליטי של דור הזד שיורש עולם המאיים לקרוס, אלא גם את גוף היחיד, הנאבק לשמור על אנושיות אל מול הטכנולוגיה, ותוהה אם אפשר להשיב לעצמו את מה שאבד בתוך המסכים. הזומבי מציע שהמפלצת האמיתית היא אולי האדם, ומסמן אפשרויות של סדר חדש לאחר ההרס. ד"ר מורי רם מספר את ההיסטוריה הפתלתלה של הזומבים הנכרכת שוב ושוב גם בסיפורם של הערפדים, ומפרש את הסרטים בהתאם. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 38. סקס אדיר? תעשיית המין בעידן הדיגיטלי עם ד”ר יעלה להב-רז

תעשיית המין תמיד התאפיינה בחדשנות טכנולוגית, אך כיצד הטכנולוגיה שינתה אותה? ד"ר יעלה להב-רז חקרה את האופן בו האינטרנט איפשר ללקוחות זנות ליצור קהילת תמיכה ולנהל מערכת מוניטין המדרגת נשים בזנות, מה שהביא בהמשך למחאת רשת, שהשפיעה על חוק הפללת הלקוחות, ולהתאגדות מקוונת של עובדות המין. כעת, כשרובוטיות המין חודרות אל השוק, הפמיניסטיות הרדיקליות ועובדות המין מצויות בקונצנזוס נדיר נגד התופעה, מסיבות שונות לגמרי. זה סיפור על המתחים בין אינטימיות, קהילה וכלכלה, בפער שבין הרחוב לבין הרשת. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

 

פרק 37. העיר המתחכמת: כשטכנולוגיה פוגשת גאוגרפיה עם ד”ר רונית פוריאן

ככל שערים מחכימות, נראה שתושביהן מצופים להפעיל את חכמתם פחות ופחות. הערים שאנחנו גרים וגרות בהן כיום הן אולי לא ערים חכמות, אבל הן נמצאות בתהליכי "החכמה" שחשוב לזהות, להבין, ולבחון את הידע, הרצונות, והחיים שלנו מחדש, ביחס אליהם. ד"ר רונית פוריאן מחברת בין מערכות מידע, גאוגרפיה, ופסיכולוגיה, כדי להראות לנו שערים חכמות זה בעצם שם חדש ל"ממשל זמין", שמהותו תהליכי הפרטה ואוטומציה של שרותי העיר, ולסמן לנו כיוון נכון יותר, שמבוסס על כלכלת שיתוף נתונים אמיתית. באמצעות ההקשרים ההיסטוריים של העיור החכם, הפרק מסמן כמה מהאתגרים האנושיים הנוכחיים שלנו במרחב העירוני, שהולך והופך ליותר ויותר פוסט אנושי. סוגיית המוביליטי היא כוח החלוץ של השינויים הללו והפרק עוסק בה החל מדקה 22:00. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

 

פרק 36. כשבינה מלאכותית מתחרזת עם ברירה טבעית. אורח: ערן הדס

ערן הדס הגדיר מחדש מהי שירה בעידן הדיגיטלי. החל בדמות הבדויה צאלה כץ שדרכה כתב שירה שיתופית בוויקי, דרך שירה חישובית ויצירת בינה מלאכותית שחוללה שירים בסגנונות של משוררים שונים, מצאה שירי הייקו בתנ"ך, או כתבה להיט לאירוויזיון, וכלה באלגוריתמים אבולוציוניים שמגלים דפוסים מבניים נסתרים בשפה וחושפים את הפואטיקה שבגנטיקה. השילוב של תואר שני במדעי המחשב וראיית עולם של אמן ומשורר, מאפשרים לערן לקחת אותנו למסע שחורז מתמטיקה, ביולוגיה, ושפה, למקום שבו גם החי וגם הדומם מתנהגים כמו טקסט, ומתוך הטקסט מתגלה הרוח הכמו-חיה שבמכונה. העידן הפוסט אנושי הוא גם עידן פוסט-מחשבי, וערן כבר מתכונן לעידן ה#מיטו של המחשבים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 35. עמיתת הוראה: בינה מלאכותית ותהליכי למידה עם ד”ר אורלי פורמן

הפרק עוסק בלמידה בעזרת בינה מלאכותית, מעזרה בלימוד שפה, ועד לשילוב של עוזרות וירטואליות ורובוטים חברתיים בחינוך. כיצד למידת מכונה יכולה לעזור לנו ללמוד את הדבר שהיא הכי מתקשה בו, שפה טבעית? מהו תפקיד המחנכים/ות האנושיים/ות בעידן שבו בינה מלאכותית מעריכה איכות של חיבורים לא פחות ואולי אף יותר טוב ממורים, ויכולה לגלם כל פדגוגיה ולחנוך לכל נער/ה על פי דרכם? ד"ר אורלי פורמן, שמפתחת כיום פתרון הוראה רובוטי לגני ילדים, חושבת שהרובוט החינוכי מייצג תפקיד חדש ויוצר מרחב חדש של אוריינות אדם-מכונה, שלא בא להחליף אף אינטראקציה קיימת. אבל יותר משאנשי הוראה פוחדים שהמכונה תחליף אותם, היא חושבת שהם פוחדים מהצורך להשתנות בעקבות הטכנולוגיות החינוכיות החדשות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 

פרק 34. קוף אחרי בנאדם: בעלי חיים כסייבורגים עם ד”ר שירה שמואלי

בע"ח תמיד תפקדו כ"לא אדם", כ"אחר", הדבר שכנגדו מגדירים את האדם, ובו זמנית לומדים דרכו על גוף האדם. אבל ככל שהחיה הופכת להיות מודל יותר טוב להתנהגות אנושית, היא הופכת להיות מודל פחות ראוי מבחינה מוסרית להשתמש בו. ד"ר שירה שמואלי לוקחת אותנו למסע אינטלקטואלי דרך ההיסטוריה של יחסי אדם- חיה- טכנולוגיה במדע ובמשפט, ועד למאמצי שימור והחלפת בע"ח באמצעות טכנולוגיה, ומאבקים תקדימיים לשחרור קופים משבי או משמורת על חיות מחמד במשפטי גירושין. בין ההכרה ההולכת וגוברת בכאבם ובזכויותיהם של יותר בע"ח, לבין המשך ניצולם וסכנת הכחדתם, הפרק משרטט את האופק החדש של היחסים בין המינים בעידן שהוא לא רק פוסט אנושי אלא גם פוסט חייתי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

 
 

פרק 33. כשהניגודים לא מתנגדים: ניאומודרניזם עם ד”ר יגאל ורדי

הפרק עוסק בשאלה: מה בא אחרי הפוסטמודרניזם? בין הפוסטהומניזם של פירוק הסובייקט האנושי, לטרנסהומניזם של שדרוג האדם למעמד אל, ד"ר יגאל ורדי יצר פילוסופיה ניאו-הומניסטית המכונה ניאומודרניזם. במסגרת זו, המודרנה והפוסטמודרנה הופכים מניגודים לרבדים משלימים, כאשר הקבוע מוכרח להשתנות כדי לשמור על קביעותו, כפי שהדיווש המתמיד שומר על שיווי המשקל ברכיבת אופניים. גם נפש האדם היא הומוגנית והטרוגנית בו זמנית, כשהשפיות והאיזון שלנו הם פועל יוצא של היכולת שלנו לנוע על המנעד שבין פסיכופתיה לאידאליזם ערכי. באמצעות זאת נסביר גם מדוע הבודהא לא יכול להתנער מהאישיות שלו וגם מדוע מרב מיכאלי לא כשלה במוסר כפול כשהביאה ילד בהליך פונדקאות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק 32. ללמוד מהניאנדרטליים איך להיות בני אדם עם פרופ’ רן ברקאי

אנחנו חיים בארץ זבת חלב ודבש, וצור. האזור שלנו היה "הארץ המובטחת" והתחנה הראשונה של היוצאים מאפריקה, עידנים לפני המקרא, בזמן האדם הקדמון. במערות הכרמל נפגשו לראשונה ניאנדרטליים והומוספיאנס, ובמערת קסם השתמשו לראשונה באש. פרופ' רן ברקאי יצא לאחרונה בתיאוריה רדיקלית המבוססת על ממצאים ארכאולוגיים, שמייחסת למיני האדם הקדומים הללו חכמה רבה, דת שמאנית שקשורה לבעלי חיים, ופרקטיקות טקסיות של הרחבת תודעה באמצעות חסך חושי. הוא מסמן את הפיל כמחולל השינוי הביולוגי והתרבותי שיצר את ההומספיאנס, ומציע לנו פרספקטיבה על טבע האדם, על מקומנו בטבע, ועל מקור הדתות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

Podbean App

Play this podcast on Podbean App